החלטה בתיק בש"פ 6322/13

1.        מונחת לפניי בקשה מכוח סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) להורות על הארכת מעצרו של המשיב בפעם הראשונה, בתשעים ימים, החל מיום 6.10.2013 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 8452-01-13 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם. בהסכמת הצדדים מעצרו של המשיב הוארך בחמישה ימים על מנת לקיים את הדיון ולאפשר לבית המשפט להחליט בנדון תוך תקופה זו.

2.        כנגד המשיב, הוגש כתב אישום הכולל ארבעה אישומים ומייחס לו שורה של עבירות אלימות כלפי בת זוגו, ביניהן - אונס, עבירה לפי סעיף 345(א)(1), תקיפה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), לפי סעיף 380 + 382(ג), איומים (ריבוי עבירות), לפי סעיף 192 - כל אלה לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977; פגיעה בפרטיות, עבירה לפי סעיף 5 + 2(11) לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981; והטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.

           לפי המתואר בכתב האישום ניהלו המשיב, יליד 1986 והמתלוננת, ילידת 1970, גרושה ואם לחמישה ילדים, מערכת יחסים זוגית במשך כשנתיים החל מינואר 2011.

           האישום הראשון מייחס למשיב תקיפה של המתלוננת במספר הזדמנויות בתקופה הרלוונטית. במהלך מריבות שהתפתחו בין השניים, על רקע קנאתו של המשיב למתלוננת, תקף אותה בכך שדחף אותה, אחז בחוזקה בידיה וצבט את רגליה. כתוצאה ממעשים אלה נגרמו למתלוננת המטומות ברגליה. כמו כן, איים המשיב על המתלוננת במספר הזדמנויות כי יפגע בה, ירצח אותה ויפגע במקורביה.

           על פי הנטען באישום השני, בתקופה בה היו השניים ביחד, המשיב בלש אחרי המתלוננת בכך שהיה קורא את המסרונים שנשלחו למכשיר הטלפון הסלולארי שלה ואת ההודעות בחשבונה ברשת החברתית "פייסבוק", זאת על רקע חששותיו שמא היא מתרועעת עם גברים אחרים. באחד המקרים נטען כי בעת שיצאה המתלוננת לבלות באחד הערבים במועדון בתל אביב, בלש המשיב אחריה באמצעות מכרה שלו שבילתה אף היא במועדון. תמונה שפרסם מכר של המתלוננת ברשת ה"פייסבוק" ממנה עולה כי הוא והמתלוננת התרועעו יחד הרגיזה את המשיב ולאחר עדכונים שעשו השניים ברשת החברתית התקשר המשיב אל המתלוננת והזמינה לדירתו בכדי לפייסה. משהגיעה המתלוננת לדירה, נעל המשיב את הדלת, הושיבה בכוח, איים שיפגע בה והצמיד אקדח עטוף בכאפייה לראשה. המשיב הורה למתלוננת להתקשר למכר איתו התרועעה ערב לפני כן, בכדי לשמוע ממנו על שאירע ביניהם. היא מהרה לעשות כן ואולם המכר לא השיב לטלפון באותה שעה. המתלוננת שלחה לו מסרון בו כתבה כי סיבך אותה עם המשיב, ובתגובה המכר התנצל והציע לשוחח ישירות עם המשיב כדי ליישב את ההדורים. בעקבות זאת, נרגע המשיב, ושחרר את המתלוננת.

           בהתאם לאישום השלישי, במהלך חודש נובמבר 2011 או בסמוך לו, לאחר שהמשיב והמתלוננת נפרדו, התקשר המשיב פעמים רבות לטלפון של המתלוננת אך זו לא נענתה לשיחותיו. משלא חדל המשיב לטלפן, ענתה לטלפון חברתה של המתלוננת והבהירה למשיב כי המתלוננת אינה מעוניינת לשוחח עימו. המשיב הגיב כלפיה בכעס ואיים כי יפגע בה, בילדיה ובמתלוננת. בהמשך, יצר המשיב הודעה ב"פייסבוק" שכותרתה "שירותי מין" ואשר כללה את שמה של המתלוננת ותמונתה מבצעת מעשה מיני. את ההודעה שלח המשיב למתלוננת ולחברתה. המתלוננת שנבהלה מכך וחששה מפגיעה בשמה הטוב, שוחחה עם המשיב בטלפון אשר אמר לה כי אם ייפרדו אין לו מה להפסיד והוא יתאבד.

           על פי המתואר באישום הרביעי, ביום 20.12.2012, זמן קצר לאחר שהמתלוננת והמשיב חזרו להתגורר יחד, נסעו השניים לאילת כדי לחגוג עם חברו של המשיב את יום הולדתו. בזמן המסיבה ולאחר שהמתלוננת שתתה אלכוהול, הציג לה המשיב מסרון שקיבל ממכרה שלו, בו היה כתוב שברצונה לבלות עימו את הלילה. בתגובה, סתרה לו המתלוננת על פניו מספר פעמים. המשיב תפס את המתלוננת בזרועה בחוזקה וגרר אותה מחוץ למועדון ושם הכה אותה בחוזקה בפניה באמצעות אגרופיו, דחף אותה, הפילה ארצה והלם בראשה באמצעות מוט ברזל. לאחר מכן, אחז המשיב בחוזקה במתלוננת והובילה לתוך מונית כשהיא חבולה וממררת בבכי והשניים נסעו לדירת החבר. בהגיעם למקום, השכיב המשיב את המתלוננת על מיטה באחד החדרים והביא לה קרח כדי להניח על פניה החבולות שהתנפחו. בהמשך לכך, ליטף המשיב את המתלוננת תוך שהוא מתנצל על מעשיו ואז שלח את ידו לעבר איבר מינה והחל להפשיט את מכנסיה. המתלוננת ששכבה על המיטה כשהיא כואבת ומטושטשת מהמכות שקיבלה ומהאלכוהול ששתתה, אמרה למשיב כי אינה מעוניינת לקיים עימו יחסי מין והזיזה את ידו מעליה. בתגובה אמר המשיב למתלוננת שהוא זה שמחליט מתי הם יקיימו יחסי מין והפשיט אותה, הפשיל מכנסיו ותחתוניו והחדיר את איבר מינו לאיבר מינה בניגוד לרצונה. כתוצאה ממעשיו נגרמו למתלוננת המטומות, שריטות ושפשופים באיברי גוף שונים.

           בד בבד עם הגשת כתב האישום ביום 6.1.2013, הגישה המדינה בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים. הוסכם על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והמשיב הופנה לקבלת תסקיר. שירות המבחן העריך כי נשקף מהמשיב סיכון כלפי המתלוננת, כי ספק אם יכבד את תנאי שחרורו ולא בא בהמלצת שחרור. ביום 14.2.2013 הורה בית המשפט קמא (כב' השופטת ק' רג'יניאנו) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט לא השתכנע כי יש בחלופות שהוצעו כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מהמשיב ולא מצא מקום לחרוג מהמלצתו השלילית של שירות המבחן. ניתן  דגש לכך שמדובר ברצף של אירועים אלימים שנמשכו על פני שנתיים ולא באירוע אחד ולכך שיש להבטיח את שלומה וביטחונה של המתלוננת. ערעור שהגיש המשיב נדחה על ידי בית משפט זה (כב' השופט י' עמית), בקובעו כי - גם אם מערכת היחסים בין השניים לא הייתה תקינה ולכך היו שותפים שני הצדדים, בכך "אין כדי לטשטש את התמונה של יחס אובססיבי ותלותי שהעורר [המשיב] פיתח כלפי המתלוננת, ואת התפיסה המעוותת שלו לגבי 'מערך השליטה' כלפיה, כפי שבאו לידי ביטוי באלימות מינית, נפשית ומילולית שהפגין לאורך התקופה" (בש"פ 2036/13 פלוני נ' מדינת ישראל (20.3.2013)).

           משחלפו כתשעה חודשים מהגשת כתב האישום בעניינו של המשיב הגישה המדינה את הבקשה שבפני להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים או עד למתן פסק דין בעניינו.

           בכל הנוגע להתקדמות ההליכים בתיק העיקרי, עולה כי עד עתה התקיימו ארבע ישיבות הוכחות אשר במסגרתן הסתיימה פרשת התביעה וכל העדים מטעמה העידו. בתאריכים 15.10.2013 ו-31.10.2013 קבועות שתי ישיבות הוכחות נוספות לשמיעת עדי ההגנה.

3.        בבקשה הנדונה טוענת המבקשת כי חומרת העבירות המיוחסות למשיב, רצף ביצוען, והעובדה כי העבירות בוצעו כלפי בת זוגו לשעבר, מצדיקות היענות לבקשה. המדינה מצביעה על העובדה כי המתלוננת שרויה בפחד עז מהמשיב, וזאת כפי שמשתקף מתסקיר שירות המבחן, ועל כך שקיים סיכון ששחרורו של המשיב לחלופה יביא לפגיעה נוספת במצבה הנפשי. עוד מציינת המבקשת שאפילו בזמן הימצאו של המשיב במעצר המתלוננת הוטרדה וקיבלה שיחות טלפון מאחיו של המשיב שאיים עליה וביקש ממנה לחזור בה מעדותה.

           בדיון שנערך לפניי טען בא כוח המשיב כי החשש משיבוש הליכי משפט מתאיין בשלב זה של ההתדיינות, שכן המתלוננת כבר העידה בבית המשפט, וכל פרשת התביעה הסתיימה. כמו כן, משך הזמן בו שוהה המשיב במעצר - למעלה מתשעה חודשים, מאיין או לכל הפחות מפחית משמעותית את המסוכנות הנשקפת ממנו למתלוננת ובכלל. עוד מבקש הוא לתת את הדעת למצבו הבריאותי הירוד של המשיב ולהתנהגותו החיובית בבית הכלא, אשר אף זיכתה אותו באפשרות לעבוד עוד בהיותו עציר. כמו כן, מוסיף הוא כי בימים אלה מתנהל משא ומתן עם המאשימה בו היא הביעה את נכונותה להסיר חלק מהעבירות החמורות המיוחסות למשיב. אולם, אם לא תושג הסכמה, לטענתו סביר מאוד שהמשפט לא יסתיים תוך תשעים יום ותידרש הארכה נוספת.

4.        שני שיקולים מנחים את בית המשפט בבקשה מסוג זה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים - מסוכנות הנאשם, וקצב המשפט. על פני הדברים, המסוכנות של המשיב על פי התנהגותו הלכאורה גבוהה ומטרידה כאחד. במשך תקופה של שנתיים, המשיב לא בחל באמצעים כלפי המתלוננת, איים עליה, על ילדיה ועל מכריה. מכתב האישום עולה כי ככל שהתקדם הזמן משך שנתיים, נחצו עוד ועוד קווים אדומים על ידי המשיב, עד ש"הגדיל" לעשות מעשי אלימות חמורים כלפי המתלוננת לרבות חבטות, דחיפות, מכות ואונס. התנהגותו הלכאורה המתוארת בכתב האישום מצביעה על אובססיביות ורצון לשלוט במתלוננת כאילו היא חפץ השייך לו. על רקע האמור נמלטה המתלוננת עם ילדיה למעון לנשים מוכות וכיום היא מטופלת במרכז לטיפול באלימות במשפחה ומלווה על ידי עובדת סוציאלית, אשר התרשמה כי המתלוננת שרויה במצב פוסט טראומתי. המסוכנות אומנם נקודתית כלפי המתלוננת וסביבתה אך האינטרס הציבורי בא לביטוי גם  בהגנה על הפרט. אף נטען כאמור כי גם בזמן שהותו של המשיב במעצר לא חדלה המתלוננת מלהיות מאוימת ובתוך כך יצר עימה קשר אחיו של המשיב וביקש את חזרתה בה מעדותה.

           באשר לקצב המשפט - הוא מתקרב לסיומו. פרשת התביעה הסתיימה ובא כוח המשיב ציין בדיון שנערך לפניי כי בכוונתו לזמן את העדים מטעמו לשתי ישיבות ההוכחות הקבועות עד סוף חודש אוקטובר. על הסנגוריה לנקוט צעדים כדי לדאוג להזמנת עדי ההגנה. באשר להמשך ההליכים, חזקה על בית המשפט כי יעשה מאמץ לשמוע את סיכומי הצדדים ולהכריע את דינו של הנאשם בהקדם ככל שניתן.

5.        הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בשמונים וחמישה ימים נוספים החל מיום 11.10.2013 או עד למתן פסק דין בעניינו בתפ"ח 8452-01-13, בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי התאריך המוקדם ביניהם.

           ניתנה היום, ד' בחשוון התשע"ד (8.10.2013).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   מא